גזר דין בתיק ת"פ 7689-10-13

הנאשם תושב הרשות הפלסטינאית הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין והתרה לבלתי מורשה לנהוג בכלי רכב מנועי, בכך שבתאריך 2/10/13 התיר לאחיו הקטין אשר אינו מורשה לנהיגה, לנהוג במשאית אשר הורדה מהכביש בשנת 2007 כאשר עליה לוחית זיהוי שאינה שלה וכשהוא לצידו. המשאית נכנסה לתחומי מדינת ישראל ונעצרה על ידי שוטרים באיזור ק"מ 192-193 בכביש 80, כאשר בכל הדרך נהג הקטין.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

במסגרת הטיעונים לעונש, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס וזאת תוך שהוא מפנה לחומרת העבירות, נסיבות ביצוען, מידת הפגיעה בערכים המוגנים, מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם. מנגד, ב"כ הנאשם  עתרה להסתפק בעונש צופה פני עתיד וזאת תוך שהיא מפנה לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, הודאתו, העדר עבר פלילי לחובתו, נסיבות ביצוע העבירות ומשך שהותו במעצר- 7 ימים.

כל צד הגיש והפנה לפסיקה בתמיכה לעמדתו.

מתחם העונש ההולם למעשה

עסקינן בכניסה לישראל שלא כדין באמצעות משאית שהורדה מהכביש ותוך כדי  ביצוע עבירה נלוות של התרה לבלתי מורשה, קטין, לנהוג בכלי רכב מנועי. ביחס לחומרת העבירה של כניסה לישראל ולהיקף התופעה אפנה לרע"פ ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מ"י, רע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל . רע"פ 3683/13 חושיה נ' מדינת ישראל.

מדיניות הענישה בעניינם של שוהים בלתי חוקיים נקבעה ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מ"י, שם בחן בית המשפט העליון את הענישה הראויה, והתווה מדיניות ענישה מקלה לצד מדיניות מחמירה, בהתאם לנסיבות העושה והמעשה, בין היתר בהתחשב במספר הכניסות וביצוע עבירות נלוות,  תוך שימת דגש לעקרון הענישה האינדיווידואלי. פסיקה מאוחרת בזמן  ברע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל  וכן ברע"פ 3683/13 חושיה נ' מדינת ישראל , מתיישבת עם המדרג והקריטריונים שנקבעו בהלכת פראג'ין. על בסיס הקריטריונים שנקבעו בפסיקה הנני סבור כי עניינו של הנאשם נמנה על אותם מקרים בהם יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בשים לב לאירוע בכללותו, ובעיקר לנוכח נסיבות הכניסה, ביצוע העבירה הנלוות ופוטנציאל המסוכנות הטמון בביצועה.

הערך החברתי שנפגע מביצוע המעשה הינו פגיעה בריבונות המדינה ופוטנציאל לפגיעה בגוף ובמשתמשים בדרך וכן פוטנציאל לשיבוש. מידת הפגיעה משמעותית לנוכח מיקום הימצאם ביחד עם המשאית וכן בהתחשב בעובדה כי המדובר במשאית שהורדה מהכביש ושעליה לוחית זיהוי אחרת. לציין כי הנאשם נתפס באיזור ק"מ 192-193 בכביש 80.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות- המדובר בכניסה ובביצוע עבירה בעלת פוטנציאל ממשי לפגיעה בגוף ובמשתמשים בדרך. הנאשם נכנס לישראל בתאריך 2/10/2013, באמצעות משאית אשר הורדה מהכביש ושעליה לוחית זיהוי שאינה שלה וכאשר התיר לאחיו הקטין שאינו מורשה לנהיגה לנהוג במשאית. עסקינן במסוכנות ברמה גבוהה בנוסף לפגיעה היסודית במעמדו וסמכויותיו של הריבון הישראלי.

קיים צורך בהרתעת הנאשם ובהרתעת הכלל מפני ביצוע עבירות של כניסה לישראל תוך שימוש בכלי רכב בכלל ובכלי רכב שהורדו מהכביש בפרט על רקע פוטנציאל המסוכנות. לא בכדי נקבע בהלכת פראג'ין לעיל שי להחמיר במקרה של עבירה נלווית שכל תכליתה להקשות על תפיסת הנכנסים שלא כדין:" עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס"

על רקע המכלול הנני סבור כי מתחם הענישה ההולם למעשה בכללותו הינו בטווח שבין 45 יום לבין 6 חודשים מאסר בפועל.

העונש המתאים לנאשם

בית המשפט רואה בחומרה את הזלזול של הנאשם בחוק הכניסה לישראל, בפקודת התעבורה, שכן הנאשם מרשה לעצמו להיכנס לישראל עם משאית עמוסה בעצים לצורך אספקתם לתושב ישראל כאשר אחיו הקטין שאינו מורשה לנהיגה נוהג במשאית בדרך לא דרך ובהמשך גם על כביש, כאשר המשאית "הורדה מהכביש" ואין הרשאה לעשות בה שימוש ככלי רכב במדינת ישראל וכאמור ללא אישורי כניסה לישראל.

יצוין גם כי על המשאית שכאמור "הורדה מהכביש" עוד בשנת 2007, הונחה לוחית זיהוי שאינה שייכת לה ונושאת מספר זיהוי אחר. כלומר עסקינן בנאשם שהחוק אף אינו בגדר המלצה לגביו והוא עושה ככל העולה על רוחו ומדובר בעבירות חמורות שיש בהן סיכון ממשי ולא באדם שנכנס ללא אישור כניסה לישראל על מנת לעבוד.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה- הנאשם יליד 1984, נעדר עבר פלילי, נטל אחריות ולא הוכח או נטען כי נשקף ממנו סיכון ביטחוני. כניסתו בוצעה מתוך מצוקה ובמשאית נמצאו עצים שנועדו להסקה. הנאשם נתפס ביחד עם אחיו בסמוך לכניסתם ובגין כך נעצר למשך 7 ימים ושוחרר בתנאים לרשות הפלסטינאית.

המסר הציבורי שיש לבטא ביחס לעבירות שביצע הנאשם הינו בדמות ענישה מחמירה וממשית כזו המצדיקה ליתן משקל הבכורה לשיקול ההלימה ולאינטרס הציבורי שבהרתעה  תוך מתן משקל משני לנסיבותיו האינדיבידואלים של הנאשם. פגיעה שכזו בערכים המוגנים מסבה נזק לאינטרס הציבורי וליכולת התמודדות רשויות האכיפה עם התופעה, על כל השלכותיה.

לעניין זה אפנה לדברי כב' השופט רובינשטין בעניין פארג'ין, שהגם שנאמרו ביחס לשהייה נכונים ומתאימים גם בענייננו לנוכח פוטנציאל המסוכנות:" אכן בתי המשפט מנסים, יחד עם המדינה כולה, להתמודד עם תופעות השהיה הבלתי חוקית. אין צורך להיות מומחה בביטחון על מנת להבין, כי לשהיה בלתי חוקית אוסף מגרעות. ראשית - היא הפרת החוק וזו רעה חולה, ולא זו בלבד, אלא יש בה פוטנציאל ברור לסיכון בטחוני, והיו דברים מעולם, ואין מדינה עלי חלד שלא תיאבק בנכנסים לשטחה באופן בלתי חוקי, לא כל שכן אם יש מהם העלולים לסכן את ביטחונה ואף סיכנוהו"

אשר על כן ובהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, העושה והמעשה,  עקרון ההלימה ומדיניות הענישה כפי שנקבעה על ידי ביהמ"ש העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין, הנני דן את הנאשם  כדלקמן: